למה מחממי האמבטיה שלכם נהרסים (ואיך אנחנו מתקנים זאת)
האם תהיתם מדוע חלק ממחממי האינפרא-אדום פשוט נעצרים מלעבוד?
רוב האנשים חושבים שהחלק החם במחמם פשוט נשבר יום אחד. אך זה לרוב לא המצב. הסיבה האמיתית היא בדרך כלל החיבור של החוטים.
ניתן לחשוב על זה כעל “צוואר בקבוק” – יש לנו נורות בעלות הספק גבוה, ובנקודה שבה החוטים נפגשים עם הצינור הקוורץ, הטמפרטורה עולה מאוד. אם החיבור אינו מושלם, חמצן חודר פנימה. כשאוויר נכנס פנימה, החוטים מתחילים להתחמצן, והבידוד נהרס.
בעיית ה“נשימה”
הבעיה היא שמחממים זולים נעשים בדרך כלל באמצעות דבקים פשוטים או חיבורים לא איכותיים. הם פשוט לא מסוגלים לעמוד בחום הגבוה.
בכל פעם שאתם מדליקים את המחמם, החומרים מתרחבים. כשאתם מכבים אותו, הם מתכווצים. זה כמו שהמחמם “נושם”. הפעימות האלו גורמות לחדירת לחות ואוויר לתוך החיבורים.
בסופו של דבר, הבידוד נהיה שביר. הוא נשבר, ואז נוצר מעגל קצר. זו בהחלט בעיה שאין טעם שתהיה בחדר האמבטיה שלכם.
כיצד לעשות זאת נכון
אנחנו פועלים אחרת. במקום לקוות לטוב, אנחנו משתמשים בחיבורים של זכוכית למתכת, ובחומרי בידוד איכותיים כדי לחזק את החיבורים.
זה יוצר מחסום מוחלט – אין אוויר, אין חמצן, אין בעיות.
אם תסתכלו טוב על החיבורים שלנו, תראו שהם שונים. החוטים נמצאים במיקום מדויק, והם מוגנים על ידי שכבה עמידה. אנחנו מתמודדים עם טמפרטורות של 300°C ויותר – טמפרטורות שעלולות להרוס חיבורים רגילים – אך החיבורים שלנו נשארים שלמים.
טיפ מהיר להתקנה
יש עם זאת חיסרון אחד: מכיוון שהחיבורים כל כך איכותיים, החוטים נהיים קצת יותר קשיחים. אי אפשר פשוט לכופף אותם בזווית חדה כדי להכניס אותם למקום קטן. אם תנסו זאת, ייתכן שהזכוכית תישבר.
פשוט תיתנו לחוטים עיקול עדין כשאתם מחברים אותם. כך החיבורים יישארו שלמים לאורך זמן.