התמודדות עם שוק תרמי בעיבוד זכוכית
עבודה עם זכוכית היא משימה מורכבת. יש צורך בעלייה פתאומית בטמפרטורה כדי לעשות את העיבוד כראוי, אך אם מדגישים יותר מדי, הזכוכית תנשבר. בעת עיבוד מהיר, ההבדל בין “מצב מושלם” לבין “ערימה של שברים” הוא קטן מאוד.
המערכות הרגילות לחימום איטיות מדי. הן לוקחות זמן להגיב, ועד שהן כן מגיבות, בדרך כלל כבר מאוחר מדי. לכן, נעשה שימוש במנורות אינפרא-אדום בגלים קצרים – הן יכולות להגדיל או להפחית את הכוח שהן מספקות בתוך מילישניות, וזה בדיוק מה שנדרש כדי למנוע את השבירה של הזכוכית.
למה קוורץ בגלים קצרים?
המנורות האלו אינן מבזבזות זמן על חימום האוויר שמסביב לזכוכית. הן מעבירות אנרגיה ישירות לחומר עצמו.
כדי למנוע שוק תרמי, יש צורך במנורה עם מסה תרמית נמוכה, ביחד עם בקר מהיר. זה מאפשר לשנות את ההספק בזמן אמת. ברגע שהטמפרטורה על פני השטח עולה לרמה מסוכנת, המנורה מפחיתה את ההספק שהיא מספקת. כך נמנעת התרחבות מהירה מדי של “העור” של הזכוכית, שהיא בדרך כלל המקום שבו מתחילה השבירה.
פרטים על הציוד
המנורות האלו מספקות הרבה אנרגיה בשטח קטן. כדי שהן יעבדו כראוי, יש לחבר אותן למערכת SCR או PLC שמאפשרת הפעלה מהירה. אנו משתמשים במעטפות קוורץ, מכיוון שהן מאפשרות לאנרגיה האינפרא-אדומה לעבור דרכן, במקום לספוג אותה – כך החום מגיע ישירות לחומר עצמו.
החסרונות (כי תמיד יש חסרונות)
המנורות האלו יוצרות הרבה חום בסביבתן. למרות שהמנורות עצמן מגיבות במהירות, המסגרות והמחזירים שלהן סופגים את החום. יש צורך לוודא שהמאווררים והמערכות לקירור עובדים כראוי. אם המסגרת נהיית חמה מדי, המחזירים עלולים להתעוות. כשזה קורה, החום מתפזר בצורה לא אחידה, ונוצרים אזורים קרים על הזכוכית – ואז צריך להתחיל הכל מחדש.
יש לשמור על זרימת אוויר יציבה ועל טווחי טעות קטנים. זו הדרך היחידה לשמור על עקביות בעבודה.