פתרון לבעיית הנקודות הקרות בזכוכית שנוצרות במהלך תהליך האנילינג
אם עבדתם אי פעם עם בקבוקים בעלי צוואר צר, אתם יודעים מה זה אומר. מוציאים אותם מהתנור – הכל נראה בסדר, ואז… פוף! הם נשברים ללא שום סיבה ברורה.
הבעיה נובעת מ”אזורים קרים”. בתנור רגיל, החום לא מגיע לאזורים הצרים של הזכוכית. הצווארים הצרים והבסיסים העמוקים נשארים קרים מדי, מה שגורם למתחים פנימיים בזכוכית. זו בעצם “פצצה מתקתקת”.
מצאנו דרך למנוע זאת. במקום להגדיל את החום באופן כללי ולקוות לטוב, אנו משתמשים במנורות אינפרא-אדום ממוקדות.
העברת החום למקומות הנכונים
חימום רגיל עושה שימוש באוויר חם, אך האוויר לא אוהב להיכנס לצווארים הצרים של הזכוכית. לעומת זאת, קרינת אינפרא-אדום היא קרינה אלקטרומגנטית שפוגעת ישירות בפני הזכוכית. באמצעות מנורות קוורץ בעלות גלים קצרים או בינוניים, ניתן להעביר את החום בדיוק למקומות שבהם הזכוכית זקוקה לו, מבלי לחמם את כל התנור.
בדרך כלל אנו מסדרים את המנורות ברשת מסודרת. זה עוזר לחום להגיע לכל חלק של הזכוכית, כך ששום חלק לא יישאר ללא חימום.
הגדרת ההגדרות הנכונות
לרוב, אנו משתמשים במנורות קוורץ הלוגן בעלות הספק גבוה. הן מצוינות, מכיוון שהן מעלות את הטמפרטורה במהירות. בנוסף, אם משתמשים בחיבורים רגילים כמו R7 או SK15, החלפת מנורה שנשרפה לוקחת רק שניות. אף אחד לא רוצה לבזבז שעה על תיקון כשהייצור עומד במקום.
אך יש להיות זהירים לגבי ההספק. מנורה בעלת הספק 2000 וואט אמנם מהירה, אך היא עלולה לפגוע במקור החשמל שלכם. יש גם את בעיית החום העודף – אם מכניסים יותר מדי מנורות לחלל קטן, הטמפרטורה עולה מדי. אז צריך להילחם בבעיה הזו – המאווררים צריכים לעבוד קשה כדי שהזכוכית לא תעלה מעבר לטמפרטורה הנכונה. זו בעיה של איזון.
החיסרון
קרינת אינפרא-אדום אינה קסם. הבעיה הגדולה ביותר היא “קו הראייה” – אם חלק אחד של הכלי חוסם את החלק האחר, האזור הזה נשאר קר. זו בעצם “צל”, אך בנושא של חום. לא ניתן פשוט להכניס את המנורות וללכת – צריך לחשוב על הזוויות והמרחקים הנכונים. אם לא עושים זאת כראוי, נחזור לנקודה ההתחלתית עם שבירות ספונטניות בזכוכית.